ג. מעמדה של סרבנות המצפון במסורת היהודית

במסגרת הדיון הנוכחי אסתפק בניתוח זה של תופעת המצפון . שכן לא אעסוק כאן בצידוקים של סרבנות מצפונית וביחס הנאות של המדינה כלפיה . לאור הניתוח של המצפון והסרבנות המצפונית , אני מבקש להציג את השאלה הזאת : האם יש לסרבנות המצפונית , כמו שהוצגה לעיל , אחיזה במסורת היהודית ? כותבים רבים הדגישו את העובדה כי המסורת היהודית הציגה היבטים כלשהם של אי ציות אזרחי . עניין זה אין בו כדי להפליא , שכן אי ציות אזרחי מבוסס כאמור על מערכת הערכים ששותפים לה כל חברי הקהילה . כאשר כל חברי הקהילה מחויבים להלכה ולתורה , והמערכת הפוליטית , הכפופה גם היא לתורה , מורה הוראה מנוגדת , חובתו של נתין ההלכה לציית לתורה ולא להוראת השלטון . הנאמנות לתורה קודמת אפוא לנאמנות לשלטון . הרמב"ם סיכם את עמדת המסורת המקראית–התלמודית בעניין זה : 59 ראו מאמרנו , שגיא ושפירא תשס"ד . 60 ראו Israel Law Review 36 ( 2002 )–ב את המאמרים האלה : גנץ ; 2002 הראל ; 2002 אנוך ; 2002 שגיא ושפירא 2002 א . 61 עניין זה הוכחנו בשגיא ושפירא תשס"ד . 62 ראו למשל חזוני תשנ"ח ; גרינברג תש . ם" המבטל גזירת המלך בשביל שנתעסק במצות , אפילו מצוה קלה הרי זה...  To the book