א. הקונפליקט שבעקרון הריבונות

. 1 ריבונות האל כעיקרון מכונן של היהדות למול ריבונות העם או המדינה המצדד בקונפליקט שמן הריבונות מניח כי המאמין נדרש להכיר בריבונותו המוחלטת של האל , שפירושה שלילה של כל סוגי הריבונות החלופיים . ואולם , מבלי להידרש להבדלים שבין התאוריות הפוליטיות השונות , הריבון של המדינה הדמוקרטית–הליברלית הוא בדיוק הריבון החלופי : בין שריבון זה הוא המדינה ובין שהוא העם או האדם . לפיכך , אין המאמין יכול להיות כפוף לריבונות זו . לכאורה , הסתירה היא בין שני עקרונות ריבונות , ואולם בניסוח קיצוני יותר אפשר לומר כך : אחת הגישות הרווחות מניחה שלפי התפיסה הדמוקרטית האדם או החברה הם הריבונים הבלעדיים , ואילו לפי התפיסה הדתית אין האדם ריבון כלל ועיקר : הוא הנתין או העבד של האל , ותפקידו המיוחד והבלעדי הוא ציות מוחלט לאל . לפי גרסה זו , הקונפליקט שבין הלכה לדמוקרטיה אינו מבוסס רק על העובדה ששתי התרבויות מציעות ריבונים שונים , אלא הוא עמוק יותר : שתי התפיסות מציעות אתוס שונה על תפקיד האדם ומקומו . לפי התפיסה הדמוקרטית האדם הוא הריבון , ואין הוא כפוף לסמכות על–אנושית . ואילו לפי התפיסה ההלכתית , כך נטען , הריבון ה...  To the book