קול, קול כפול והכלאת משקלים

״קול״ הוא דוגמה מושלמת למושג תאורטי המתאר את הפרוזודיה כצורה וכתוכן . כאשר אנו דנים בקול ספרותי אנו מתייחסים להיבט הנשמע של הטקסט כיוצר זהות , כיוצר סובייקט שיש לו זהות חברתית . ״קול״ הוא אחד המושגים שנבחנו באופן הממצה ביותר בביקורת הספרות של העשורים האחרונים . מידת השימוש בו והיקפו נשאו אותו הרחק אל מעבר לפילוסופיה של בכטין והרחיבו את יישומיהם של מושגים קרובים לו , כגון ״פוליפוניה״ או ״דיאלוג״ . כפי שציין פול דה מאן , כוח המשיכה של המונח עבור תאוריות › שונות מצוי במידת מה בסתירה הקיימת ביצירתו של בכטין עצמה . בד בבד , › פול דה מאן תוהה מדוע מבקרים כה רבים , מתחומים שונים , חשים כי הם ״בעלי זכויות בדיאלוגיזם של בכטין כמתאים או אפילו כחיוני ליוזמות שלהם״ ( דה מאן , דיאלוג ודיאלוגיזם , עמ׳ , (›› 4–› 05 ומשער , בתשובה , כי הגדרת הדיאלוג אצל בכטין עצמו מכילה סתירה המאפשרת לתאוריות מנוגדות זו לזו להשתמש במונחים שטבע : מחד גיסא הדיאלוגיזם מוגדר כמבנה צורני מטא לשוני ומאידך גיסא הוא מוגדר כהכרה לרבות מן הפרשנויות למושגים ״קול״ , ״דיאלוג״ ו״הכלאה״ אבדה כל זיקה של ממש לתורתו של בכטין משום שהן ה...  To the book