|
|
לאהבה שמור מקום מכונן בהנחת האדםעולם . הפילוסוף מקס שלר , שהשפיע רבות על היידגר , כתב באורדו אמוריס או סדר האהבה ( 1916 ) כי בטרם היות האדם " הוויה מודעת" או " הוויה רוצה , " הוא " הוויה אוהבת . " האהבה , לדברי שלר , אינה רגש . לאהבה מעמד בסיסי , מכונן , המתנה כל קשר לעולם . כך למשל ידע אינו עניין הקשור לתודעה . ידע הוא מצב שההוויה האנושית חורגת בו אל מעבר לעצמה ומשתתפת בהיות של ההוויה האחרת . אותה חריגה שבה הוויה אנושית אחת נפתחת , נחשפת , אל הוויה אחרת ומשתתפת בהווייתה — במקרה זה דרך הידיעה — היא מה ששלר מכנה "אהבה . " האהבה היא היפתחות אנושית הנותנת מקום להופעת הקיים . כוחה טמון ביכולת החשיפה והגילוי שלה . היא ההארה המאפשרת ליש להופיע " מתוך ים ההוויה כמו אי . " היא " האקט הקמאי" המאפשר עולם ומלואו . האהבה , לדברי שלר , מקדימה כל יחס בין אדם לעולם . כדי לדעת דבר מה על העולם הרי שראשית על העולם להופיע . לפיכך , קובע שלר , " בכל מקום ומקום ה'אוהב ' קודם ל'יודע . "' השנאה אפוא אינה ניגודה של האהבה משום שהאהבה אינה רגש אלא ההיפתחות אל העולם ומלואו . השנאה אינה יכולה להתקיים ללא הופעתו ש...
To the book |
|
|