פרק ה אהיה אשר אהיה

בתור היות בעולם אדם אינו " כאן" או " שם" או בכל מקום אחר . בתור היות בעולם הוא נמצא אי שם ולכן פתוח לאפשרות להיות בכל מקום . בתור היות בעולם כאמור האדם אפילו אינו מחויב למקום שהוא נמצא בו . בניסוחו של אדם טננבאום שכבר הבאתי לעיל , בתור היות בעולם אדם הוא " מרחב של אפשרויות הפותחות וסוגרות את הכאן ואת השם . " בהיות בעולם ביקשתי לזהות במידה מסוימת את הגרסה החילונית של האהיה אשר אהיה התנ"כי . את ההתמקמות הפתוחה של האהיה אשר אהיה זיהו האנתרופולוג זלי גורביץ' והסוציולוג גדעון ארן עם אופן הקיום היהודי ואופקו . לטענתם היהדות מושתתת על דחייה עקרונית של האפשרות " להיות במקום" מסוים . היהדות נרתעת ולמעשה אינה מסוגלת להתערות במקום . היהדות מעולם לא הגיעה אל המנוחה והנחלה . " בין אדם למקום ובין המקום לעולם , " כתבו גורביץ' וארן , " מתקיים ביהדות מרווח ולעתים קרע . " היהדות היא דת אבסטרקטית כמו אלוהיה . היהדות היא דת של רעיון , של מיתוס , של טקסט קדוש . כל אלה אינם מאפשרים ליהודי לשהות ולהשתהות במקום מסוים . שהרי המקום הגשמי , הארצי , אינו יכול לעמוד ב"סטנדרטים" הרעיוניים , המיתיים , הקדושים , הת...  To the book