פרק ג בחדרי ההמתנה

בפרק הקודם התמקדתי בבני התקופה המשתהים בעולמם . את הפרק הזה אייחד לתיאורם של אתרים שכל מטרתם לאפשר את ההשתהות — חדרי ההמתנה . אתאר את אופני ההשתהות השונים בחדרים ובאולמות הללו וכן את הארכיטקטורה שאפשרה זאת . העיסוק בחדרי ההמתנה ובאולמות ההמתנה הוא עוד פרק ב"אנתרופולוגיה" של הזמן של ההיות בעולם , שבו בני אדם אמנם כבר בעולמם אך עדיין שוהים ומשתהים לפני עצמם . בינואר 1921 יצא לאור גיליונו הראשון של דאס ורטצימר ( חדר ההמתנה , ( שבועון ייעודי לממתינים בחדרי המתנה של מרפאות . קוראיו יכלו לקרוא בו על הא ועל דא — כתבה המתארת קשיים של פלונית להשיג עבודה דווקא על שום יופייה ; ביקורות על הצגות והופעות מוזיקליות ועוד . בשבועון הובאו גם פרסומות , בין היתר לבתי מלון ולבתי הבראה . הקוראים יכלו להעביר את הזמן גם בקריאת בדיחות . מורה אחד שאל את תלמידיו מה טען דרווין . התלמיד הטוב ביותר בכיתה ענה שמוצאו של המורה מן הקוף ! בינואר 1927 ראה אור עיתון אחר , דאס הררוהר ( המסכת או הסטתוסקופ , ( שנועד גם הוא לאפשר לקוראיו להעביר את הזמן בחדרי המתנה של מרפאות . דאס הררוהר פרסם בין היתר תצלומים פיקנטיים כמו למשל...  To the book