אם ברצוננו לחשוף את הזמן של ההיות בעולם , עלינו " לתפוס" את בני התקופה כאשר הם כבר בעולמם ולפני עצמם . במילים אחרות , עלינו לתארם משתהים ... בתוך ההיסטוריות של ההיות בעולם כל עכבה היא לטובה — אך לא משום שכל עכבה עתידה להביא עמה דבר מה טוב אלא מכיוון שרק עכבה פותחת פתח להופעת עתיד עתידי . ללא עכבה , ללא השתהות , זרם האירועים נמשך והווה אחד מחליף הווה אחר . ללא עכבה שום דבר חדש , עתידי , אינו יכול להופיע באמת . בפרק זה אתאר את מקצת בני התקופה המשתהים בעולמם . בפרק זה לכאורה לא יקרה דבר . מה כבר יכול לקרות כאשר דבר אינו קורה ? איזה עניין יכול להיות למשל כשמשעמם ? תיאורי ההשתהות הם לכאורה חסרי כל חשיבות היסטורית . אולם הם יהיו חסרי חשיבות היסטורית אך ורק בהנחה שאנו מבינים את ההיסטוריה בתור רצף של אירועים דרמטיים שמשנים את מהלכה . בתור היסטוריון של ההיות בעולם אטען שההיסטוריות של ההשתהויות חשובות לא פחות , אם לא יותר , מההיסטוריות הדרמטיות . וזאת בראש ובראשונה מכיוון שבני אדם לעתים אכן משתהים , אינם עושים דבר . אולם חשובה מכך היא ההנחה שהצגתי לעיל ולפיה רק בהשתהות ומתוכה מתחולל הזמן ומופיע ...
To the book