היידגר להיסטוריונים

איני ההיסטוריון הראשון שמקור השראתו הוא ההיסטוריוסופיה של היידגר . קדמו לי רבים והם עצמם היו לי למקור השראה . הבולט שבהם הוא מישל פוקו , שחקר הדיסקורס או השיח שלו התבסס במידה רבה על תפישת ההיות בעולם של היידגר . אחר הציע היידגר הבחנה מעין סוציולוגית בין הפעולה האנושית לחייתית . החיה אין לה עולם ולכן היא " מתנהגת" . ( sich benehmen ) האדם לעומתה יש לו עולם ולכן כאשר הוא מתנהג הוא " מתנהג בהתאם , " " מתנהג כהלכה , " " מתנהג כראוי" ( Agamben 2004 [ 2002 ] , p . 69 ) . ( verhalten ) לדיון שיטתי בתפישותיו של היידגר את החי , הצומח והדומם ראו : שם , עמ' . 77-49 אולם להבדיל מפוקו ומאחרים אני מבין את ה Dasein בבחינת פעולה . כפי שבני אדם מקיימים יחסי מין , אוכלים , עוסקים בפוליטיקה , נלחמים , אטען , בעקבות היידגר , שהם גם הווים בעולמם . ההיות בעולם אינו תיאור מצב אלא פעולה של ממש . נהוג להתייחס למונח " היות" כאילו מדובר בשם עצם , כתב הפילוסוף עמנואל לוינס , אף על פי שהוא פועל במובהק . הישגו הגדול של היידגר , כך לוינס , טמון בגילוי הפועליות , ההתארעות , ההתרחשות של ההיות . בעקבות היידגר , טוען ...  To the book