המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך

במסגרת שיר הקודש של התוכחה , שבאים בו דרך קבע גם יסודות דתיים פוזיטיביים כ"משקל שכנגד לייאוש , " המוטיבים הפסימיים עצמם משנים את אופיים : הם אינם באים כעיקר לעצמו , אלא מתגייסים – באורח לוגי ופרדוקסלי כאחד – לתכלית שמעבר להם , לשירותה של השקפת עולם הפוכה : השקפה דתית חיובית , אשר מעניקה משמעות לחיים 9 כדברי יהודה הלוי בהקשר אחר , בשירו "יראי יי הללוהו ; " ירדן , תשל"ח , עמ' , 6 › סי' כז . › 0 אני נוקטת כאן את הבחנתו של בירדסלי ( Beardsley , 1970 , p . 44 ) בין "משמעויות מקומיות" ( local meanings ) של הטקסט = ) אינטרפרטציה המתייחסת למשמעותן של מילים יחידות , צירופי מילים או משפטים ) ובין " משמעויות אזוריות" = ] ( regional meanings ) ההתייחסות הפרשנית למשמעותה הכוללת של היצירה או של חלקים נרחבים ממנה . [ אל ה regional meanings כיוונתי לעיל בצירוף "משמעותו של המכלול . " ולמוות , כלומר לעצם הווייתו של " המצב האנושי . " בתוך כך גם העמדה הטיפוסית לדובר בשירי ההגות הקודרים – העמדה האירונית הטרגית – מתבטלת בשיר הקודש ומתחלפת בעמדה אמונית , חיובית ומפיחת תקווה . בעוד שיר ההגות האפל רק מעלה את ...  To the book