סיכום

בפרק זה ביקשתי להציג כמה מן הטענות המרכזיות שהועלו בחיבורים תאורטיים , אסתטיים ופילוסופיים באשר למושג נשגב ; לאורן ביקשתי לבחון את דימוי האל בכמה סוגות עיקריות של מזמורי תהלים ( המנונות ומזמורי קינה ) ושל שירת הקודש העברית מספרד . יש דמיון באופן העיצוב של דימוי האל כנשגב במזמורי ההלל של תהלים ובפיוטי התהלה . יסודות של הנשגב עולים גם בסוגות אחרות של הפיוט הספרדי , אולם בהן הם נתונים לעתים בהקשרים המשנים את אופיים מן היסוד . קווי דמיון ברורים ניכרים גם בין מזמורי הקינה בתהלים ובין סוגות לא מעטות של הפיוט הספרדי – מאורות , אהבות , זולתות , גאולות וסליחות . בכל אלה הסיטואציה היא בדרך כלל של דובר הקורא אל אלוהיו מתוך מצוקה ומבקש עזרה ( רחמים , סליחה , הגנה , ישועה , נקם באויבים . ( הסליחות נבדלות מארבע הסוגות האחרות ( המאורות , האהבות , הזולתות והגאולות ) בין השאר בכך שבדרך כלל הן מתמקדות בדמותו של הדובר כחוטא הירא יראה נוראה מן העונש הצפוי לו ועומד מול אלוהיו בוש ונכלם . אם האימה שמשרה המושא הנשגב היא אכן אימה מענגת , הרי זו האופיינית לסליחות אינה אימת הנשגב . גם בסוגות האחרות מעיד לעתים ה...  To the book