בין הדתי לאסתטי

הן במזמורי ההמנון בתהלים והן בפיוטי האופן הדימוי של האל כנשגב משתלב לא אחת בדימוי אחר , שונה ממנו או אף מנוגד לו . כך , באותו הטקסט , נמסרים לעתים קרובות דימויים מנוגדים של אלוהים , אשר מעידים – אם אנסח זאת בלשונו של אוטו – על הקשרים בין הצד הלא רציונלי ( הנומינוזי , המתבטא בין השאר באמצעות דימוי הנשגב ) ובין הצד הרציונלי ( המוסרי ) של אידאת האלוהים . המשורר עובר מן הדימוי האחד למשנהו , המנוגד לו , כאילו היו אותו עניין . אפשר לראות בתופעה הטקסטואלית הזו ביטוי לאותה תופעה דתית פסיכולוגית " מאלפת , " כדברי אוטו , המשלבת את המומנטים המנוגדים ( האי רציונליים והרציונליים ) אלה באלה בהרמוניה שלמה . כך הכוח האלוהי הנשגב , ה"פראי , " העליון והנורא , מזדהה , באיכותו המאיימת , עם האידאות הרציונליות של הצדק והמוסר ( זהו , בלשונו של אוטו , תהליך ה"מורליזציה" של האלוהות , ( ובאיכותו המרתקת ( המהלכת קסמים , ( הוא מזדהה עם האידאות של הטוב , הרחמים , החסד והאהבה . לדברי אוטו " כל תולדות הדתות לקורותיהן מעידות על האיחוי הפנימי הזה" ( אוטו , , › 999 עמ' . (› 47 " תחילה נעשה הקדוש – טוב ולפיכך הטוב נעשה ...  To the book