רגש הנבראות ורעיון השליטה המוחלטת של האל באדם

אחד הרעיונות המעצבים את רגש הנבראות או את תחושת אפסותו של האדם למול עליונותו של אלוהים הוא הרעיון שאלוהים שולט באדם ויודע אותו ידיעה מוחלטת ( אף טרם היוולדו . ( הרעיון הזה הוא רעיון מקראי . בשירת הקודש הספרדית הוא בא לידי ביטוי בעיקר בשירים אישיים , והוא נפוץ בסליחות ( האישיות . ( ברשויות האישיות הוא נדיר יחסית אך קיים ( וראו לעיל שירו של אבן גבירול , " שחר אבקשך . ( " להלן אבקש לבחון את ביטויו של הרעיון הזה במסגרות הסוגתיות השונות של הרשות האישית והסליחה . לידיעה המוחלטת של אלוהים את האדם ולשליטתו המלאה בו , כמוטיבים רעיוניים , יש שני פנים ניגודיים , המשלימים זה את זה . מצד אחד הרעיונות האלה מבטאים את עצמתו המוחלטת של אלוהים ביחס לאדם . מצד אחר , על דרך הניגוד , הם מבטאים את אפסותו המוחלטת של האדם למול האל . רעיון אפסות האדם ורעיון גדולתו של אלוהים עשויים להיתפס אפוא כשני צדדים של אותה אידאה . אך עם זאת יש גם הבדל חשוב ביניהם : הראשון ממוקד באדם , והשני ממוקד באלוהים . על רקע הבחנה זו אעיין בכמה רשויות אישיות לעומת סליחות , ואפתח ברשויות : . 1 רשויות . 1 אלהי , חקרתני ותדע מזמתי / ורע...  To the book