לתופעה הדתית או ל"קדושה" יש , לדברי אוטו , שני היבטים מנוגדים : היבט אי רציונלי – נומינוזי , והיבט רציונלי – מוסרי . את המונח " נומינוזי" גוזר אוטו מן השורש הלטיני " נומן" , ( numen ) והוא משתמש בו לציון ההיבטים האי רציונליים של הקדושה , אשר חומקים מן התפיסה השכלית והמושגית ( לשונית ) שלנו . בשם " רציונלי" מכנה אוטו " אותו חלק באידיאת אלוהים הנתפש בבהירות בכושר שכלנו , והניתן למיצוי במושגים ברורים ומוגדרים" ( אוטו , , 1999 עמ' . ( 69 גרעינה של החוויה הדתית ומרכז הכובד שלה הוא , לדעת אוטו , היסוד הנומינוזי , אך במהלך התפתחותה היסוד הנומינוזי הולך ומתמלא תכנים רציונליים ( מציבי תכליות , נושאי משמעות אנושית ומוסרית , ( ואלה מקרבים אותו לתפיסה בהירה ( שם , עמ' . ( 119 , 86 החלחול של היסודות הרציונליים אל תוך ההוויה האי רציונלית של הקדוש מתקיים באופן טבעי , כמובן מאליו , אך דווקא משום כך הוא גם תהליך מדהים ומעורר פליאה : הקדוש – אשר נתפס ברגש הדתי הראשוני כ"אחר לגמרי , " כנורא הוד , ככוח עליון מאיים ומסתורי , ה"מתלקח ופורץ כחידה חסרת פשר [ ... ] או כפי שנוהגים לומר , כמו מצבר חשמלי הנארק על...
To the book