sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
אחד המאפיינים המובהקים של הרשויות האישיות הוא עיצובן כשירה אישית : כמבע של אדם יחיד , המדבר בשם עצמו , על עצמו , עם אלוהיו ( לעתים עם נפשו שלו . ( כאמור , העיסוק בפרט בתחום הפיוט מוצג במחקר כחידושה הגדול של האסכולה הספרדית . עד שירת ספרד אין מעמד ליחיד : הקול בפיוט הוא קולה של האומה . בספרד נוצרת שירת הקודש בצדה של שירת חול ענפה , פרי עטם של אותם משוררים עצמם . בסיטואציה זו אך טבעי הוא שהדובר בגוף ראשון , הרגיל בשירי החול , ימצא את דרכו גם אל הקודש . את ה"לגיטימציה" לחידוש המהפכני הזה של שירה אישית בשירת הקודש יכלו משוררי ספרד למצוא במקרא , בספר איוב למשל , ובעיקר בתהלים . עליית קרנו של המקרא בספרד , העיסוק הבלשני הנמרץ בחקר לשון המקרא ובפרשנותו וההשלטה המוחלטת של לשון המקרא על תחום השירה ( שירת החול והקודש ) היו ודאי גורמים מסייעים לכך . על רקע זה אפשר לומר שלמרות הדמיון של כמה משירי ההגות העבריים לקצת מן הרשויות האישיות , יש הבדל ניכר בין שיר ההגות ובין שיר הקודש של הרשות האישית . ההבחנה שעשה דן פגיס בין עמדת הדובר הטיפוסית לשירי ההגות ובין העמדה הטיפוסית 24 עניין זה יידון בהרחבה בפר...  To the book
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help