סוגים שונים של לשונות בקשה בשירי הקודש , כבשירי תפילה , נעשה שימוש נרחב בלשונות של בקשה . שירים אלה אמנם משופעים גם בפעולות דיבור אחרות ( הכרזות למיניהן , הודיות , דברי הלל , ברכות , הבעת משאלות , תהיות , הודאות בחטא , תלונות , ( אך לשון הבקשה בהם דומיננטית ביותר . לעומת זאת ברשויות האישיות יש כאמור לפעולת הדיבור הזו ביטוי שולי . אם היא מצויה בהן , בדרך כלל אין היא נמצאת ברובד המפורש , כי אם ברובד המובלע של המבע . אביא לדוגמה את הרשות הבאה , מאת אברהם אבן עזרא : . › אבטחה על פעלי עד אגועה , / אשכנה בטח ולא אתרועעה . בו לבדו אעמד , לא אפשעה , / אגבהה בשמו ולשמו אכרעה . רחמיו רבים ונפשי ידעה / כי תחי עוד , אם בקולו שמעה . מחזה פניו במעשיו אפגעה , / הן תמונתו בהקיץ אשבעה . ( לוין , תשל"ו , סי' (› רשות זו כתובה כולה בלשון חיווי . אם בכל זאת משתמעת ממנה בקשה כלשהי , אין היא מצויה בנוסח הלשוני , אלא באימפליקטורה שהוא עשוי לעורר : הדובר מספר על מסירותו לאלוהים ומזכיר את מידת הרחמים של האל . בתיווכם של כמה היקשים לוגיים אפשר לחשוב שהוא עושה זאת , בין השאר , גם כדי להפציר באלוהים לרחם עליו או ל...
To the book