|
|
ההבחנות שתוארו לעיל הן בגדר מגמות כלליות , ויש מהן חריגות . שני הטקסטים המובאים להלן ( האחד סליחה והשני רשות ) הם בחזקת דוגמאות נגד להבחנות הנזכרות . עם זאת להלן אנסה להראות כיצד ההבחנות האמורות עשויות להיות רלבנטיות גם למקרים כגון אלה המפריכים אותן לכאורה . ג . סליחה אעירה שנת עיני / לחבר את זמירותי ואגבירה ניב לשוני / לנגן בנגינותי אברך צור נחני / בצדקתו כל ימותי אף לילות יעצני / יסרוני כליותי : ממעי אם קראני / ומבטן הזכיר שמי ושם חסדו נחני / והיתה ידו עמי ולאור הוציאני / ועיניו ראו גלמי וטובו הבטיחני / כרגע על שדי אמי ולא לצרכו בראני / כי אם לצרך עצמי לברך על יצירותי / ועל נפלאות נפלאותי : שלח רוח באפי / ויפח בי נשמה וישם דברו בפי / לבאר אמרי מזמה ושח להמיש בכל גופי / והוא עפר מאדמה ועם אזני ועפעפי / לשרת נפש חכמה וזמן טרפי על פי / ברעב ובצמא
To the book |
|
|