פרק ראשון מאפייני היסוד של המבע ברשויות האישיות בזיקה אל מזמורי תהלים ואל פיוטים מסוגות אחרות

שלושה היבטים מרכזיים של השיח יוכלו להאיר את אופיו המיוחד של הדיבור אל אלוהים במסגרתם של פיוטי הרשויות האישיות : דמות הדובר , דימוי האל אשר אליו פונה הדובר וכוונת הדובר או התכלית שלשמה הוא מדבר אל אלוהים . בהיבטים אלה אני מבקשת לדון להלן בתוך התייחסות אל נושא כללי ועקרוני , נושא הסוגה . במחקר השירה העברית בימי הביניים הסוגה נתפסת בדרך כלל כמערכת של מוסכמות ונדונה כתכלית לעצמה ( מכל מיני בחינות , כגון מוצאה , התפתחותה ותיאור מוסכמותיה . ( תפיסות מודרניות של מושג הסוגה דנות בו גם בהקשר לתגובתו של הקורא אל הטקסט . מכאן נתפסות מוסכמות הסוגה כמערכת של הנחיות המתערבות בתהליך הקריאה של הטקסט ומשפיעות על פרשנותו . משהו מן הגישה הזו משתמע מהערתו הידועה של דן פגיס על פרשנויות מוטעות הנגרמות עקב התעלמות ממוסכמות הסוגה הספציפית . אלא שגישה זו אך מובלעת בדבריו של פגיס , משום שמגמת דבריו היא להצביע על החשיבות שבידיעת מוסכמות הסוגה ( בתחומי התוכן , הניסוח והמבנה ) לצורכי הפירוש ההולם לטקסט , ואין כוונתו להתחקות אחר פעולתה של ידיעה זו על תגובתו של הקורא לטקסט . דבריו הנזכרים של דן פגיס נאמרו בהקשר של ש...  To the book