אופים של המקורות הקבליים

מסיפור לסיפור משתנה חשיבותם של שקיעי הקבלה . בסיפורים הריאליסטיים המתייחסים לעולם מודרני שקיעי קבלה מעטים או שאינם מצויים כלל , ואילו בסיפורים המתארים את עולם המסורת מרובים הם המוטיבים הקבליים . בכמה מסיפוריו המאוחרים ( משנות הארבעים ואילך , ( הכתובים בסגנון אגדתי או סוריאליסטי , ניכרת תופעה ייחודית . ספירה קבלית תופסת מקום מרכזי בעיצוב הגיבור והסיפור בכלל . בדומה לספרות המוסר הקבלית והחסידית כך גם אצל עגנון , מושגי הקבלה אינם נידונים על פי רוב בהקשרם המטאפיזי , אלא מובאים בהקשרים ארציים . שלושה אופנים לדרך ההופעה של מוטיבים מתוך ספרות הקבלה בתוך היצירה הספרותית : א . טרנספורמציה של מושגים קבליים ; ב . סיפורים על מקובלים ; ג . הנהגות של מקובלים . האופן הראשון יידון בפרק מיוחד לו , ולפיכך יוצגו להלן דוגמאות לאופנים השני והשלישי . אשר לאופן השני , פעמים שעגנון משבץ סיפור קבלי בתוך יצירתו , ופעמים שהוא 27 › זוהר , חלק ב , דף רח ע"א . 277 בדומה לחמץ : "חמץ ש › זהרים עליו › בל יראה › בבל י › צא" ( משנה פסחים , פרק ג , משנה ג . ( 278 ר' יצחק לוריא ( מיוחס לאר , ( י" ליקוטי הש"ס , "ליקוטים , ...  To the book