|
|
כפילות פניו של עגנון לקבלה יכולה להתפרש לאור המתח שבין ישן לחדש , המהווה ציר מרכזי ביצירותיו . מצד אחד נמשך עגנון לעולמם של המקובלים המסורתיים מישיבת " בית אל , " ומן הצד האחר הוא נמשך לעולם המחקר ויצר קשר הדוק עם גרשום שלום . את מורכבות יחסו של עגנון לקבלה אפשר לבחון הן מתוך ההיבטים הסאטיריים והאירוניים , שבהם משמשת הקבלה כלי בתיאור תלישותם של גיבוריו מהעולם ( רפאל הסופר מ"אגדת הסופר" ור' יודל מהכנסת כלה , ( והן מתוך ההידרשות הישירה שלו לנושאים שונים בקבלה . אשר לאופי יחסו של עגנון לעניין מסוים , הרי אין עגנון הצעיר כעגנון הזקן ; לא הרי 84 תמול שלשום , ירושלים ותל אביב תשנ"ח , ספר שני , פרק אחד עשר , עמ' . › 98 85 ייתכן שהביקורת היא רק על תלמידיו של הרב ברנדוויין , תלמידו של הרב אשלג ( ראו לעיל , עמ' , › 9 הערה , (›› ואולם האופי הכוללני של דבריו בא ללמד על ביקורת כללית , שאינה קשורה למקום מסוים ומתייחסת גם לבחורי הישיבה של ישיבת בית אל . 8 › תמול שלשום , ספר רביעי , פרק שני , עמ' . 359 87 " יחסו האמביבלנטי של עגנון לקבלה ולחסידות שוב מתגלה , "[ ... ] ה' ויס , " שמואל יוסף עגנון וכת די...
To the book |
|
|