ההכרעה לטובת הפנימיות

חיי הדת הפנימיים משקפים במקרים רבים שינוי בסדר העדיפויות הרוחני , שעיקרו העדפת התכנים הנפשיים הקיומיים על פני תוכני החיים החיצוניים והצבת תכנים נפשיים אלו במוקד עניינו של האדם . העדפה זו מושתתת על הנטייה להעריך יותר את החיים הפנימיים מאשר את אלו החיצוניים . ההכרעה לטובת הפנימיות ניכרת בהעמדת העולם האנושי הפנימי במוקד החיים הדתיים . מרטין בובר עמד על ההבדל המהותי בין ההתייחסות החיצונית לאדם האופיינית לדיוניו של אריסטו בשאלת האדם , שהתנהלו בגוף שלישי , ובין גישתו של אוגוסטינוס , שעסק בשאלה זו מתוך הכרת עצמי אישית . ייחודה של הכרה זו בכך שהאדם עצמו , בבחינת אישיות ייחודית , נעשה לנושא עיונו המובהק . זאת בשונה מהכרתם של פילוסופים ואנשי מדע ממשיכי דרכו של אריסטו , המציבים את " האדם" כאובייקט וצופים בו תוך כדי הקפדה על נתק בין התכונות הנצפות לכלל ישותו של היחיד הנצפה . הכרת העצמי האוגוסטינית בריאן סטוק מסביר , שאת חידושו של אוגוסטינוס יש לראות על רקע העובדה שרוב הכותבים בעת העתיקה העדיפו לחקור את סוגיית התיאור העצמי באמצעות תפיסת ה , bios שאיננה מתייחסת לחיים ההיסטוריים או הפיזיים אלא לדרך ...  To the book