5 . 14 מהמתואר לעיל עולה אפוא כי המגמה הרווחת יותר בפסיקת בתי המשפט ובמיוחד בבית המשפט העליון , היא של הטלת אחריות הקרובה למוחלטת על המבטח , תוך שימוש בדוקטרינות של גילוי ופרשנות לשם מימוש התפיסה הצרכנית . בהנחה שמגמה זו תימשך וככל שהמבטחים יפנימו את פסיקות בתי המשפט לחובתם , הדעת נותנת כי הם יסגלו התנהלות , אשר עשויה להקשות על בתי המשפט לדבוק בקו צרכני קיצוני , המבוסס על כלי העבודה הקונבנציונליים של פתרונות במגרש של חובות הגילוי והפרשנות . במבט ראשון נראה כי משאימץ בית המשפט את מבחן " הציפיות הסבירות של המבוטח" כאמת מידה להכרעה בסכסוכים ביטוחיים , אזי נסתם הגולל במידה רבה על יכולתו של המבטח לנסח בטקסט הביטוחי החרגות , אשר יסירו מעליו במקרים מסוימים את האחריות לתשלום תגמולי הביטוח . כפי שהוצג לעיל , בעקבות פסק דין סלע נגד שלו , גם אם המבטח יציין מעתה בפוליסה , כי הביטוי " אלימות" בפוליסה לביטוח תאונות אישיות משמעו אלימות פיזית בלבד ולא מילולית , גם אז יכריע את הטקסט מבחן "הציפיות הסבירות של המבוטח , " כך שגם אם התאונה אירעה בעקבות אלימות מילולית , יהיה לה כיסוי . זאת ועוד , אשר להנחיות...
To the book