|
|
3 . 1 חובת הגילוי של המבוטח כלפי המבטח זכתה להתייחסות מלומדים בארץ , וממנה עולה כי עד חקיקת חוק חוזה הביטוח בשנת ו 98 ו י נתפסו היחסים בין המבוטח למבטח 2 במטילים על המבוטח חובת אמון מוגבר כלפי המבטח . על כן חלה על המבוטח חובת הגילוי על שני פניה : הן איסור מצג השווא , המשקף את החובה להשיב תשובות מלאות וכנות על השאלות שנשאל על ידי המבטח , והן חובת הגילוי היזום , היינו החובה לנדב מידע למבטח , גם בלי שהמבוטח נשאל על אודותיו על ידי המבטח . הרציונל שעמד בבסיס ההטלה של חובת הגילוי על המבוטח , עוגן לא רק בשיקולים מוסריים , אלא גם בהנחה שזול יותר להטיל על המבוטח חובת גילוי בדבר הפרטים המצויים בידיעתו , שאם לא כן , יגלגל המבטח את ההוצאות של בירור המידע אל פתחו של המבוטח באמצעות ייקור דמי הביטוח . מאז נחקק חוק חוזה הביטוח צומצמה חובת הגילוי של המבוטח . איסור מצג השווא נותר בעינו , ואילו השריד שנותר מחובת הגילוי היזום הנו הסתרת עניין מהותי , בידיעה שהוא כזה , בכוונת מרמה . הרציונל שהועדף בחוק ואשר משקף תפיסה צרכנית , הוא שהמידע הדרוש לשם הערכה של סיכוני המבטח , מצוי בידי המבטח עצמו , היינו המבטח י...
To the book |
|
|