|
|
2 . 11 מכל המתואר לעיל עולה , כי קל להיתפס להצגת הדוקטרינות של חובות הגילוי מהפרספקטיבה של האסימטריה האינפורמטיבית שנעה כמטוטלת בין המבוטח למבטח . ואמנם , הרציונל הקלאסי המתבקש להטלת חובות הגילוי , נבע במקור מאותה אסימטרית אינפורמטיבית שממנה סובלים הצדדים לחוזה הביטוח בשלביו השונים . כאשר מתמקדים בבעיית המידע בעת בחינת הרציונל להטלת חובת הגילוי ולעיצובה , מטבע הדברים תהא נטייה לבסס את הגישה כלפי חובת הגילוי על הבעיות הקלאסיות של דיני החוזים , שניתן לסווגם כבעיות של פגמים בכריתה , של היעדר מפגש רצונות או בעיות של תום לב בשלב המשא ומתן ולאחר כריתת החוזה . עיון בדרך שבה התפתחה חובת הגילוי בהקשר לבעיית המידע , אכן ממקם מבחינה גיאומטרית את הרציונל להטלת חובת גילוי במקום האמור . אלא שהתמקדות זו , אשר עליה עמדנו , אינה מורכבת דיה והיא הותירה את הדוקטרינה של חובת הגילוי של המבטח ברמת התפתחות בסיסית , כמעט מנוונת . עלייתן של תפיסות צרכניות , הרואות את הצרכן בפרספקטיבה רחבה יותר של זכויות הפרט בחברה המערבית , ולצדן הבאה בחשבון של שיקולים פטרנליסטיים ואלטרואיסטיים , כל אלו , בד בבד עם עליית קרנן ...
To the book |
|
|