|
|
אפשר להסכים על כך שפעילות לשונית , כמו כל פעילות אחרת , מכוונת תמיד לאיזושהי תכלית . הדעות נחלקות בנוגע לשאלה , האם קיימת תכלית מהותית ללשון ? את הטענה שקיימת תכלית מהותית ללשון אפשר להבין לדעתי בשלוש רמות ( באופן חלש יותר אפשר להבין טענה זו ברמה הראשונה בלבד : ( א . ברמת השימוש — כל פעילות לשונית מכוונת לתכלית זו של לשון . ב . ברמת המבנה — אפשר לתאר שפה באופן מוצלח במונחי אותה תכלית , או להראות שמבנה השפה מסייע להשגת אותה תכלית . ג . ברמת הרכישה — אפשר להסביר את התפתחות השפה 1 טענה זו כבר הוזכרה בפרק א , עמ' 46 , 39 ובפרק ב , עמ' 134 , 132-131 לעיל . 2 ראו פרק א , עמ' 43 , 41 לעיל . ואת רכישתה על ידי בני אדם במונחי אותה תכלית . כשר ( 1991 b ) מפרש את הטענה של תכלית מהותית — ובאופן מיוחד : תקשורת כתכלית מהותית — באופן חזק יותר , המניח שקיימת תלות בין לשון ובין תקשורת , כלומר שמושגים ראשיתיים של תאוריה 3 של תקשורת הכרחיים לתיאור ולהסבר מספקים של הכשירות הלשונית . ברצוני להעיר שכשר מדבר על לשון ככשירות אך אינו מבחין בהקשר הנוכחי בין כשירות דקדוקית ובין כשירות פרגמטית . במאמרו הוא דוחה את...
To the book |
|
|