התאוריה של חומסקי רואה בידע לשוני בראש ובראשונה ידע של דקדוק , כלומר מצב מנטלי בעל בסיס מולד שאינו נגיש למודעות , מעין ״ידע של״ “ knowledge ) ( of " במינוח של רייל . ( 19 › 9 ) נשאלת השאלה אם מתאים להשתמש במונח , 2000 NH › 32 עמ׳ , 2002 NL ; 163-161 עמ׳ . 1 › 9 , 2002 NL › 33 עמ׳ . 1 › 7-1 › 6 , 1 › 1-1 › 0 › 3 › רייל , 19 › 9 עמ׳ . 29 האינטואיטיבי שלנו ״ידע״ במסגרת התאוריה של חומסקי . חומסקי סבור שגם במקרה של הכללים והעקרונות , שאינם נגישים למודעות ולפעמים אינם נבנים בשום צורה על ידי התנסות , כללים ועקרונות שמהם נגזר הידע הטענתי ( פרופוזיציונלי ) של העובדות הלשוניות , הנגיש בעיקרון למודעות , מתאים באופן › 35 מתקבל על הדעת לדבר על ״ידע״ . מתקבל על הדעת , לדברי חומסקי , אפילו לדבר על ידע טענתי , ״ידע ש״ (“ knowledge that ") במינוח של רייל . לי לא ברור כיצד אפשר לדבר על ידע טענתי של תוכן שאינו נגיש בעיקרון לתודעה . במקום › 36 מסוים טוען חומסקי עצמו שאבסורד להניח שדובר שפה יכול לנסח את כללי הדקדוק ולכן ידע של לשון אינו עניין של ״ידע ש״ . מכל מקום , חומסקי טוען שאם מישהו חש שלא בנוח עם מה ...
To the book