יחסי ישראל–תוניסיה בסבך הסכסוך הערבי–ישראלי והפוליטיקה הבין־ערבית

מיכאל מ' לסקר תוניסיה כמדינה מעולם לא הייתה שרויה במצב של מלחמה עם ישראל . אולם כמו אלג'יריה , היא גיבשה עמדות ברורות למדיי בסוגיית הסכסוך הערבי–ישראלי ובאשר למעמדה של ישראל מול מדינות ערב . ביוני 1948 עשו מתנדבים מגרבים רבים את דרכם למזרח התיכון להילחם בישראל , והשלטונות הצרפתיים הקולוניאליים העלימו עין מתופעה זו . מרבית המתנדבים היו תוניסאים והם מנו 2 , 238 איש . שלושה מניעים היו להתנדבותם : ההיבט הדתי , סיוע לאומה הערבית ולפלסטינים ושאיפה לתרום למאבק האנטי קולוניאלי . אף שבאמצע שנות השישים אפשרה אלג'יריה לגורמים פלסטיניים לערוך אימונים צבאיים בשטחיה ובחסותה , נרקמו במרוצת השנים מגעים סמויים בין ישראל לתוניסיה , אשר תרמו להבנה ולשיתוף פעולה מסוים ביניהן . למעט הסתייגויותיה של תוניסיה מאז 1956 מיזמות פאן ערביות מצריות וסוריות , תמכו אלג'יריה ומרוקו מאז 1958 בקווי המדיניות הפוליטיים והכלכליים של הליגה הערבית שנועדו לבודד את ישראל . שתי מדינות אלו גם אירחו מאז 1964 פעמים רבות את ועידות הפסגה הערביות והן ניסו לתווך בסכסוכים בין ערביים . מחקרנו מנתח את קשריה של ישראל עם תוניסיה משנות החמי...  To the book