|
|
ההסבר שנזכר בפסקה הקודמת אינו נותן מענה לשאלה מדוע לא יישם המחוקק הישראלי את הוראותיו של הסכם הבטחה באופן כלשהו בחקיקה הישראלית . אמנם ארגון הסחר העולמי אינו מכתיב נוסח אחיד של חוק , אולם הוא מציב את הסטנדרטים הבסיסיים ומשאיר מרחב פעולה למדינות להגדיר את אופן יישום ההסדר בחקיקה שלה 202 בשמו של ההיטל דווקא אנו מוצאים התאמה בין החוק הישראלי והסכם הבטחה של ה כח , ^ שכן מאז שנת , 1994 שבה נסתיים ונתתם סבב אורוגוואי , החליף המונח safeguard measures ( צעדי בטחה ) את המונח emergency action הנזכר בסעיף . xix בדיון בכנסת , במסגרת הקריאה השנייה והשלישית של חוק היטלי סחר , ביאר יושב ראש ועדת הכספים : "היטל בטחה , בלעז . " safeguard ראו דברי הכנסת , כרך וו , עמי . 1501 ובהוראות המנהל שלה . ואולם גם אם בחר המחוקק שלא לעגן בחקיקה ראשית את הכללים הנוגעים בצעדי בטחה של ארגון הסחר העולמי , כגון אופי הקשר הסיבתי , הפרמטרים לבחינת הנזק , הגבלת תקופת ההיטל ויישום בלתי מפלה של ההיטל , היתה חובה לעשות זאת בחקיקת משנה . מחדלן של הרשויות בעניין זה מפליא , שכן סעיף 63 לחוק מסמיך את השר להתקין תקנות לביצוע החוק...
To the book |
|
|