|
|
כמו כן קיימות אי התאמות רבות בין החוק לבין הוראותיו של הסכם הבטחה . ( א ) החוק מסתפק בציון המונח "נזק ממשי , " ללא הסבר , בעוד שהסכם הבטחה מגדיר מהו נזק חמור ומהם הפרמטרים הנמדדים לצורך קביעת נזק חמור . ( ב ) החוק מציין , במרומז , כי יש צורך בקשר סיבתי בין היבוא לבין הנזק , ואילו הסכם הבטחה מגדיר מהו הקשר הסיבתי הנדרש . ( ג ) החוק מאפשר להטיל היטל לתקופה של שנתיים , ולהאריכו לאחר ביצוע בדיקות נוספות לתקופה בלתי מוגבלת "כל עוד הוא דרוש , " בעוד שהסכם הבטחה מגביל את תחולת ההיטל לשמונה שנים לכל היותר . ( ד ) החוק אינו כולל התייחסות לדרישה וליישום בלתי מפלה של ההיטל . ( ה ) החוק אינו כולל התייחסות לאופן הבדיקה של השר ולניהול החקירה על ידו . החוק גם אינו מעניק זכות טיעון לצדדים הנוגעים בדבר . ממילא החוק אינו כולל הוראות חיסיון לגבי מידע הנמסר לשר . סוגיות אלו מוסדרות בהסכם הבטחה . מהסקירה דלעיל עולה תמונה ברורה של חלל גדול הפעור בין החוק לבין ההסכמים הבין לאומיים . כיצד יש להתייחס לחלל זה ? האם החוק מציב הסדר שלילי ביחס להוראות ההסכמים הבין לאומיים או שמא יש למלא את החלל באמצעות הוראות ההסכ...
To the book |
|
|