המישור הבין־לאומי

לו היו השיקולים שלעיל צריכים להישקל במסגרת מערכת כלכלית אחת "סגורה , " כדוגמת מדינה שאינה מייבאת או מייצאת תרופות מוגנות בפטנט , ייתכן שניתן היה לעצב הסדר משפטי שישקף איזון מיטבי בין האינטרסים השונים . אולם המצב בזירה הבין לאומית שונה . על מנת לספק לנתיניהן תרופות בסדירות , מדינות תלויות במידה מכרעת בסחר בין לאומי . כבתחומים אחרים שבהם מתנהל סחר בין לאומי , גם בתחום התרופות ניתן להבחין בין מדינות "מייצאות" למדינות "מייבאות" על פי עקרון ההתמחות ו"תורת היתרון היחסי . " בענייננו , ניתן להבחין בין שלוש קבוצות של מדינות . הקבוצה הראשונה של מדינות כוללת מדינות שבהן מתבצעת פעילות מחקר ופיתוח ענפה של תרופות , והן המקור למרבית הפטנטים בתחום זה . על קבוצה זו נמנות כמה מהמדינות המפותחות , שבראשן ארצות הברית . הקבוצה השנייה כוללת מדינות בעלות יכולות טכנולוגיות המאפשרות פעילות של העתקה של תרופות קיימות 27 וייצורן כתרופות גנריות , אך אין מתקיימת בהן פעילות משמעותית של מחקר ופיתוח של תרופות חדשות . עם הקבוצה השנייה נמנות מדינות שנהוג לכנותן Newly Industrialized Countries ( ובקיצור : . ( NIC במדינות ה...  To the book