ד. הסברים חלופיים למשטר הסחר הייחודי בתחום החקלאי

הסקירה המובאת בפרקים הקודמים מגלה כי המשטר המשפטי שנקבע לסחר בין לאומי במוצרים חקלאיים שונה בתכלית מזה המוטל על הסחר במוצרים תעשייתיים . תהליך הסרת חסמים לסחר במוצרים תעשייתיים התקדם מאוד במסגרת ארגון הסחר העולמי והגאט"ט מאז שנת , 1947 ואילו תהליך הליברליזציה בתחום החקלאי החל להתקדם במידה ניכרת רק החל מ 994 ו . ועדיין , כפי שראינו לעיל , הסכם ה \\ ' 10 על חקלאות שנכרת בסוף סבב אורוגוואי עדיין מותיר חסמי סחר רבים ומשמעותיים . לאור היתרונות 59 הברורים הצומחים מסחר חופשי ( כגון , הגדלת הרווחה המצרפית למדינות הסוחרות , ( עולה השאלה במלוא חריפותה : מדוע נושא הסחר במוצרים חקלאיים מהווה חריג כה בולט במערכת הסחר הביךלאומי ? או : מדוע המשטר המשפטי המוחל על הסחר במוצרים חקלאיים עדיין מותיר מידה רבה של הגנה על יצרנים מקומיים ? לתשובות שיינתנו יש ללא ספק חשיבות באשר לעיצוב הדין הבין לאומי העתידי וכן לגבי מדיניות סחר החוץ של מדינת ישראל . שתי גישות עיקריות הוצגו בספרות הכלכלית : האחת מתמקדת בתפקידים הלא מסחריים של ייצור מוצרים חקלאיים , והאחרת מדגישה את ההשפעות של קבוצות אינטרסים על עיצוב מדיניות...  To the book