ב. כללי הסחר החקלאי בדיני ארגון הסחר העולמי וגאט"ט

השינויים העיקריים שחלו בכללי הסחר הגלובליים לגבי מוצרים חקלאיים הם תולדה של התפתחויות במדיניות החקלאית של ארצות הברית והקהילה האירופית , וכן תוצאה של יחסי הכוחות בין שתי מעצמות סחר אלו . כבר מהשלבים המוקדמים של המשא ומתן לקראת הסכם גאט"ט היה ברור שכללי הסחר שיוחלו על הסחר במוצרים חקלאיים יהיו מקלים יותר בהשוואה לאלה שיוחלו על מוצרים תעשייתיים . הסיבה העיקרית למגמה זו היתה גישתן של מדינות רבות שהיו מעוניינות להמשיך את הסיוע למגזר החקלאי שלהן , והדבר בלט בייחוד באשר לעמדת ארצות הברית . נציגי הממשל האמריקני שהשתתפו במשא ומתן התעקשו שכללי גאט '' ט לא יטילו איסור כללי על הגבלות כמותיות וסובסידיות לייצוא , שהיוו מרכיבים בולטים במדיניות החקלאית של ארצות הברית . היה ברור לצדדים שהשתתפו בדיונים כי הסכם שיסתור את העקרונות לא יאושר על ידי 8 הקונגרס האמריקני . 7 ראו : . WTO Annual Report , supra note 5 , at p . 2 8 ראו : G . Skogstad "Agricultural Trade and the International Political Economy " , in : R . Stubbs & G . Underhill [ eds . ] The Political Economy and the Changing Global Order ואכן סעי...  To the book