|
|
בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים הלכה וגברה בקרב גאט"ט דרישתן של המדינות המתפתחות לקבלת יחס מועדף . מדינות אלו הרגישו שהסכם גאט"ט הוא " מועדון העשירים , " ושכללי ההסכם משרתים את האינטרסים של המדינות המפותחות בלבד . לדעתן , כללים אלו המבוססים על הנחת היסוד הקלסית שהתחרות החופשית בכלכלה הביךלאומית תביא להתרחבות מיטבית של הסחר ולהקצאה היעילה ביותר של המשאבים הכלכליים בעולם , אינם מתחשבים מספיק בבעיותיה ! המיוחדות של המדינות המתפתחות . ככל שעלה מספר המדינות המתפתחות שהשתחררו מעול הקולוניאליזם והצטרפו לאו ) ם" ובחלקן גם לגאט , ( ט" הלכה והתעצמה הדרישה לקבלת יחס מועדף מהמדינות העשירות , שבחלקן היו המעצמות הקולוניאליסטיות לשעבר . משלא מצאה דרישה זו אוזן קשבת במסגרת גאט"ט , לחצו המדינות המתפתחות להעברת זירת המאבק לארגון האו"ם במסגרת ועידה מיוחדת לסחר ופיתוח . ( Trade & Development ) דרישה זו נענתה לבסוף בשנת , 1962 עת הוחלט לקיים את ועידת האו"ם על סחר ופיתוח United Nations Conference on Trade and ) . ( Development — UNCTAD הוועידה כונסה לבסוף בשנת 1964 בהשתתפות של 35 ראו : J . H . Jackson ...
To the book |
|
|