ב. סוף התקופה של הגהות נוסח התלמוד

אנו יכולים לראות בדברי המדפיסים , ומצורת הצגת הדברים לפני הלומדים , שני דברים שונים בהשוואה לנעשה עד עתה , המראים על שינוי מסרם בתפיסתם . הדבר הראשון שאנו יכולים להבחין בו הוא , כי תודעת פרסום הגהת הנוסח אינה בראש מעייניהם של המדפיסים . עד קרוב לתקופה זו , המגיהים הרשו לעצמם , ואף ראו זאת אני מוצא לנכון לציין עובדה זו , היות שבמשניות המצויות כיום , שהן צילום של מהדורת וילנא , הושמטו דברים אלו , ואק המעיין יכול לרעתם . כחובתם , להגיה את נוסח התלמוד . כוונתנו למגיה העתק , לאמור למגיה הקובע מה הנוסח שיודפס בספר , ולא למגיה הבודק אם אין טערות דפוס . לשם כך היו המדפיסים הקודמים דואגים להעסיק בבית הדפוס תלמידי חכמים , כדי שיוכלו לקבוע את נוסח הספר . כמו כן הם היו מודיעים , כדרך כלל , על מלאכת ההגהה כשער הספר בצורה בולטת . ברם מעתה דומה הדבר , כי אין המדפיסים רואים כדבר עיקרי את מלאכת ההגהה . כראש ובראשונה הם ראו למסור לפני המעיין מי הם הפרשנים שנוספו למהדורה החדשה , ובזה הם רואים את עיקר פעולתם . אין הם מתעלמים מהודעה על הגהה , אבל כאמור אין זו פעולתם המרכזית , ולא בה ישביחו את מהדררתם . לפי...  To the book