ח. מגיהים נוספים

ככל שאנו מתרחקים מראשית ימי הדפוס , אנו מבחינים בשתי תופעות ביחס למגיהי התלמוד . האחת , רוב החכמים אינם מגיהים כמה וכמה מסכתות . בדרך כלל הם מקדישים עצמם לעיון והגהה רק במסכת אחת . השנייה , מעתה ואילך ההגהות אינן מבוססות על כתבי יד או על ספרים ישנים . בתקופה מאוחרת זו כבר קשה מאוד להשיג ספרים ישנים , ועל אחת כמה וכמה קשה יותר להשיג כתבי יד , ולפיכך נבצר היה מן החכמים לעיין בהם . הדברים אמורים בעיקר ביחס לחכמי האשכנדם . לעומת זאת , אצל חכמי הספרדים מוצאים אנו אזכורים של ספרים ישנים או של כתבי יד . מכל מקום , אין החסרון של כתבי יד , או של ספרים ישנים , מונע את חכמי הדורות מלהגיה . לא אמנה כאן את המגיהים במשך הדורות כי רבים הם , ולמעשה כל חכם שלמד תלמוד הגיה , אם מעט ואם הרבה . למרות האמור , ברצוני לדון בחיבוריהם של ארבעה חכמים , שנראה לי שהם במדה מסוימת יוצאי דופן , ולפיכך ראויים הם להיזכר באופן מיוחד . הגהות הגר"א מוילנא והגהות ר' ישעיה ברלין נתפרסמו מיד לאחר פטירתם . הגהות ר' יעב"ץ והגהות הרש '' ש שקלקלו בהגהתם , '' ועור החכה מקומות בכהאי גוונא . יש לוכור שר' יוחנן עצמו היה מגיה בדפוס ...  To the book