ב. המדפיסים משתמשים בהגהות שכבר הודפסו

ההגהות של חכמים על מהדורות קודמות יכולות להגיע לידי המדפיסים בשני אופנים . האחד , יש חכמים שהדפיסו את הגהותיהם , והמדפיסים יכולים להשתמש בספר הנדפס . השני , יש חכמים שכתבו את הגהותיהם על גליונות התלמוד שבו הם למדו , רעל המדפיסים להשיג את הטופס הזה . מובן מאליו כי קל מאוד למדפיסים להשיג ספר נדפס מאשר להשיג טופס מסוים של תלמוד שעליו כתובות הגהותיו של חכם מסרם . צא וראה , לדוגמה , את אשר אירע להגהות מהרש '' ל על התלמוד . מרגע שנתפרסמו הגהותיו על התלמוד בקראקא שנת שמ"ב , אנו מוצאים כי כעבור שנה בלבד , מדפיסי קושטא בשנים שמ-ג"שמ"ה כבר מודיעים בשער התלמוד כי הם השתמשו בהגהותיו ' . אין ספק כי הם פעלו בזריזות הראויה לציון . זריזות זו אפשרית רק משום שהגהותיו של מהרש '' ל הודפסו . 7 לעומת זאת , הגהות חכמי אשכנז שלא הודפסו , והגהות ר' בצלאל אשכנזי ושאר חכמי המזרח שהוזכרו בפרק הקודם , לא באו לדפוס אלא לאחר שנים מרובות . זאת משום שהגהות אלו היו כתובות בגליונות הספרים שבהם למדו אותם חכמים , ולא תמיד הגיעו לידיעת המדפיסים . ואף אילו ידעו המדפיסים שקיימים ספרי תלמוד שבגליונותיהם 4 שם . 5 ראה לעיל פרק ...  To the book