ד. הדפסת ההגהות בגליון דפוסי התלמוד

לאחר שנדפסו הגהותיו של הב"ח בספר בפני עצמו , הן נדפסו בגליון דפוסי התלמוד . לראשונה נדפסו בגליון מסכת ברכות , בדפוס פיורדא , תקפ"ט . נראה שהן נדפסו לראשונה על כל הש"ס , בדפוס וילנא-הורדנא , תקצ-ה"תרי '' ד . הדפסה בצורה זו הפכה את ההגהות לחלק בלתי נפרד מדף התלמוד , ואף עשתה אותן לשימושיות יותר מהגהות מהרש"ל שנדפסו בסוף התלמוד . צורת הדפסה זו חייבה את המדפיסים להתאים את ההגהות לדף התלמוד , ולמקמן בצורה נכונה ומדויקת . בדרך כלל עמדו המדפיסים יפה במשימה זו . הדברים האמורים מכאן ואילך הם על פי דפוס וילנא , מהד' האחים והאלמנה ראם , או צילומיו . מהדורה זו היא הנפוצה ביותר כיום , ולפיה קבענו את המסקנות הבאות . בדרך כלל מיקמו המדפיסים את הגהות הב '' ח בצורה מדויקת ונכונה בגליון התלמוד . אמנם יש מקרים שלא עשו כן , והדבר יכול לגרום קשיים ללומד . קשיים בהבנה מצויים במקומות נוספים מסיבות אחרות . לעיל העתקנו את הקדמת המוציא לאור של ההגהות , שבה הסביר את טיב עבודתו ואת הסימנים המיוחדים שהשתמש בהם . נאמר שם , כי הסימן ( אב ) מראה שר' יואל לא שינה את נוסח הדברים , אלא רק את סדרם . המעתיק העתיק את הנוסח...  To the book