ו. לטיבה של ספרות ההגהות

דומה שנוכחנו לדעת כי חכמי אשכנז ' נהגו לכתוב הגהות בגליונות הספרים . בתחילה היו אלו הגהות שמטרתן תיקון הספר מחמת שגיא ות שנפלו בו . החל מהמאה הי"ב אנו רואים שחלה התפתחות והרחבה במהותן של ההגהות . מעתה ואילך אנו מוצאים הגהות שמטרתן אינה רק לתקן את האמור בספר , אלא גם להוסיף עליו . ההוספה יכולה להיות גם בצורה של פירוש והרחבה וגם בצורה של ביקורת ודחייה . יש להדגיש שבאומרנו פירוש אין כוונתנו ליצירה פרשנית רצופה , אלא כוונתנו שביצירה זו יכולים להיות דברי פרשנות בד בבד עם דברי ביקורת . אנו קראנו ליצירות אלו בשם ספרות ההגהות , היות שלפנינו יצירה ספרותית . תהליך זה , שהחל כאמור במאה הי"ב , המשיך עד המאה הי"ד , ואפשר שאף מעבר לכך . ' צרפת , וראה הערה קודמת על ההגהות בצרפת . 181 ראה לעיל הערה . 1 182 ראה : סדר הגט הארוך והקצר לרבינו יעקב מרגלית , מהד' ר' יצחק סץ , ירושלים , תשמ '' ג , מבוא , עמ' . 14-10 183 ישראל יעקב יובל בספרו חכמים בדורם , ירושלים , תשמ '' ז , עמ' , 348 ציין כי היוריסטים ( אנשים במדינת אשכנז , שקיבלו תואר ד '' ר , בשנים ( 1500-1380 נהנו מכמה זכויות . אחת מהן היתה , כי ניתן לה...  To the book