ו. יחס ר"ת להגהות רש"י ורשב"ם

לאחר שראינו באלו אופנים אוסר ר"ת להגיה , ובאלו אופנים הוא מתיר להגיה , נדון עתה בדבריו על הגהותיהם של רש"י ושל רשב"ם . ( א ) הגהות רש"י משמעותן גם תוספת והשלמה עד עתה ראינו כי משמעות המלה "הגהה" היא תיקק הספר עצמו . אלא שבמשך הזמן אנו מוצאים כי מלה זו קיבלה משמעות רחבה יותר . לאמור , במלה זו משתמשים גם כאשר לפנינו השלמה והוספה , בגליון הספר , על האמור בספר . ואכן השימוש בלשון זה ברור , שהרי תיקון הספר נעשה גם על ידי השלמה והוספה עליו . אנו מדברים כרגע על השלמה בגליון , אם כי ברור כי תיתכן השלמה גם בספר עצמו . דומה כי אנו פוגשים בראשיתו של שימוש זה ביחס להגהותיו של רש"י . להלן כמה דוגמאות . ( 1 ) בבא בתרא פז ע"ב , רשב"ם במשנה : "מצאתי הגהת רבינו זקני אבי אמי מ"כ השולח בנו אצל חנוני ופונדיון בידו ... ומי שמפרש ... ואם תאמר לתניי' לפונדיון במתני' לא הוצרך ... כן פירש זקני . "כ"מ ראוי להביא כאן את דברי ר' ישראל הכהן " : עי' מהרש"א ומהרש"ל ומדבריהם ברור שרש"י ורשב"ם לא גרסי במתני' ופונדיון בידו רק מפרשים כן כוונת המשנה , והכי דייק pu ^ רשב"ם ומי שמפרש ונתן וכר , ולא אמר ומאן דגריס ונתן וכו ...  To the book