נוכחנו לדעת שעד אמצע המאה הי"ג מיעטו מאוד הגאונים , חכמי ספרד וחכמי מצרים לעסוק בענייני נוסח . לעומתם , חכמי איטליה הדרומית וחכמי צרפת ואשכנז הירבו לעסוק 136 135 בכך . השאלה עולה מאליה , מדוע נשתנו אלו מאלו . 134 על יצירתו של ר' אברהם ב"ר יצחק אב"ד , הראשון מבץ חכמי פרובנס שיצירתו הגיעה אלינו , ועל יחסו לגירסאות , ראה : תא שמע , שם , עמ' . 46-45 135 אכן מקובל כי קיימת השפעה הדדית בץ המקומות הללו , אלא שחלוקות הדעות בדבר עוצמתה . ראה : זוסמן , כתבי יד , עמ' 235 הערה ; 88 א' גרוסמן , 'זיקתה של יהדות אשכנז לא , 'י '' שלם , ג ( תשמ"אא עמ' 60 הערה מ"י ; 10 תא שמע , מנהג אשכנז הקדמון , ירושלים , תשנ '' ב , עמ' 23 הערה , 21 ועוד . זוסמן עמד במיוחד על הקשר שבץ איטליה הדרומית לבין א"י ואשכנז . 136 יש להדגיש כי אנו דנים כאן בעיקר בשאלה ןו ביחס לנוסח התלמוד , אבל מנהגם של בני אשכנז להגיה הוא רחב יותר , ראה לקמן בפרק רביעי , סעיף ג . וראה מה שכתבנו שם בהערה . 48 תשובה אפשרית אחת כבר כתבנו בסעיף הקודם . לאמור , נראים הדברים שספרי התלמוד שהיו לפני בני ספרד , הם אלו שהיו גם לפני הגאונים , או לפחות שא...
To the book