ב. הגהת ספרים

בבבלי כתובות דף קו ע"א נאמר : "אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מגיהי ספרים שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה . " רש"י שם כתב : מגיהי ספרים של כל אדם ואדם שאסור להשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה וראו ב"ד שהיו מתעצלין בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך . אמנם לא נתפרש באלו ספרים המדובר כאן . אלא שרש"י במהד' קמא ' כתב : מגיהי ספרים , ספרי תורה שבירושלים שכל אחד היה עושה ספר תורה לעצמו כדאמרינן ( שבת דף קלג ע"ב ) התנאה לפניו במצות בספר תורה נאה . לפי רש"י עולה כי המדובר כאן באנשים פרטיים שכתבו לעצמם ספרי תורה . ספרי תורה הללו הוגהו ע"י מגיהים מסוימים , ושכרם של המגיהים שולם מתרומת הלשכה . אלא שיש לשאול על רש"י מהד' קמא , הרי מתרומת הלשכה משולם שכר לעבודות הנעשות לצורך המקדש , ואילו כאן מדובר בעניין פרטי . נראה שכתוצאה משאלה זו , פירשו הראשונים את דברי התלמוד באופן אחר . כבר ראינו לעיל בסעיף א , שתלמיד ר' שמואל ב"ר שניאור סבור שמדובר כאן רק בספר העזרה , ולא בספר פרטי , ' ונראה שכך פירש גם הראב"ד . גם תלמיד הרשב א" פירש שהמדובר בספר שיש בו צורך לרבים . אלו דבריו : 13 הוא מעתיק את דבר...  To the book