|
|
על פי הנוסח שלפנינו בסוגיית הבבלי ע"ז לז ע"א , מפורש שר' יהודה נשיאה נמנע להתיר את פיתן של גויים — לאחר שכבר התיר שני דברים אחרים — מחשש שיקראו לו "בית דין שריא , " וזאת מתוך הסתמכות על המשנה , עדיות ח , ד , המוסרת שיוסי בן יועזר העיד על שלושה דברים ו"קרו ליה יוסי שריא . " אולם הימנעות זו מעוררת קשיים . שכן על פי המקורות שיובאו להלן עולה , כי רבי , הוא רבנו הקדוש , סבו של ר' יהודה נשיאה , התיר שלושה דברים ויותר וגם ר' יהודה נשיאה עצמו התיר שלושה דברים , לדעתה של הסוגיא המקבילה בירושלמי . מכאן , שבדומה לרבי גם הוא לא ראה כל מניעה על פי המשנה בעדיות להתיר שלושה דברים . ואכן המשנה לפי פשוטה , כפי שנעמוד על כך , אין בה כל הגבלה לפעולותיו של בית דין . בדברינו להלן נעסוק בסוגיא הנזכרת ובמקבילתה בירושלמי , כדי לעמוד על משמעותן המקורית ועל השינויים שחלו בהן , בעיקר לגבי השאלה אם אכן נמנע ר' יהודה נשיאה להתיר את הפת משום החשש שיקראו לו בית דין שריא . נפתח בסוגיית הבבלי , ונעתיקה תוך ציון שינויי הנוסחאות הנוגעים לענייננו : מיסתמיך ואזיל ר' יהודה נשיאה אכתפיה דרבי שמלאי שמעיה 1 על היחס שבין הפיסק...
To the book |
|
|