פרק שישי תפיסת המלכות של החכמים בראי מעמדם הפוליטי

יש הסבורים כי טקסט בעל אופי פוליטי - גם תאורטי ומופשט - אינו יכול להיות מנותק מן ההקשר החברתי הפוליטי שבו הוא נכתב ; יש הסבורים שטענה זו נכונה לגבי כל טקסט - לא רק פוליטי ; אולם אני אצטמצם כאן לטענה בדבר ההקשר של טקסט תאורטי עיוני שעניינו פוליטי . לפי טענה זו איננו יכולים לקרוא את התאוריה הפוליטית שב ' פוליטיאה ' של אפלטון מבלי שנכיר את ההוויה הפוליטית באתונה של המאה הרביעית לפני הספירה ואת מקומו של אפלטון בתוך מציאות זו , כשם שהבנה מלאה של הכתבים הפוליטיים של אריסטו , ובכללם החוקות שהציע , מחייבת היכרות עם ההקשר הפוליטי שבו הרצה אריסטו את משנתו בפני תלמידיו . כך , וביתר שאת לגבי 'הנסיך' למקיאוולי , שלא ניתן להפרידו מן הנסיבות הפוליטיות הסוערות שבהן היה מחברו מעורב ; וכך לגבי ' לווייתן ' לתומס הובס או 'מאמר תאולוגי מדיני' לשפינוזה , שגם הם נכתבו בנסיבות פוליטיות מטלטלות , שמחבריהם היו חלק בלתי נפרד מהן . דומה כי המשנה , מדרשי ההלכה והמקורות התלמודיים האחרים , העוסקים בעניינו של המלך , אינם יוצאים מכלל זה . אחרי הכול , גוף ההלכות הקצר , המופיע במשנת סנהדרין ובמקורות מקבילים ואחרים , הוא...  To the book