תחום , שבאופן טיפוסי היה תחת סמכותו המובהקת של המלך , הוא המלחמה . היציאה למלחמה - ובמינוח אנכרוניסטי : מדיניות חוץ וביטחון - היתה , כזכור , הנימוק העיקרי בפי הזקנים , כאשר פנו לשמואל וביקשו מלך ' ) ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו : ' שמואל א ח , כ . ( היה מקום לצפות שדווקא בתחום זה תהיינה למלך , לפי החכמים , סמכויות נרחבות ; אולם גם בעניין ההחלטה לצאת למלחמה מגבילה המשנה את סמכותו : 'ומוציא [ המלך ] למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד . ' הלכה זו מופיעה גם בפרק הקודם , שבו נידונות סמכויותיהם של בתי הדין השונים , ובהן של הסנהדרין : 'אין מוציאין למלחמת הרשות , אלא על פי בית דין של שבעים ואחד . ' מלחמת הרשות מובחנת כאן ממלחמת מצווה . במלחמת מצווה , המכונה לעתים גם 'מלחמת חובה , ' כלולים לפי ההלכה התנאית שלושה סוגים של מלחמה : כיבוש הארץ על ידי יהושע ( כנגד שבעת העממים ;( מלחמת עמלק ; ומלחמת מגן . מלחמת הרשות מוגדרת כמלחמה , שתכליתה התפשטות כדי להאדיר את השליט או לשם מטרות כלכליות . שני הסוגים הראשונים של מלחמת מצווה היו חסרי משמעות מעשית כבר 94 משנה , סנהדרין ב , ד . 95 משנה , סנהדרין ...
To the book