פרק שני ספרות חז"ל - חוקת המלך

במקורות התלמודיים ניתן למצוא הדים לכל שלוש התפיסות שנידונו בפרק הראשון : תאולוגיה מלכותית , מלכות מוגבלת ותאוקרטיה ישירה ; אבל אין ספק כי התפיסה השלטת במשנה , במדרשי ההלכה ובסוגיות התלמוד ( בעיקר בבבלי ) היא כי המלך אינו אל , כלומר מלוכה מוגבלת . תפיסה זו בולטת במיוחד במקורות ההלכתיים . לעומת זאת , במקורות הלא הלכתיים ( באגדה ) - שמקורם הוא בעיקר אצל אמוראי ארץ ישראל , ואולי אף מאוחר יותר - ניתן למצוא הדים הן לתפיסה שלפיה האל הוא המלך ( תאוקרטיה ישירה ) הן לגרסאות שונות של התאולוגיה המלכותית . ההלכה , העולה מן המשנה , ממדרשי ההלכה ומסוגיות התלמודים , מאמצת למעשה את פרשת המלך שבספר דברים . מעמדו של המלך , סמכויותיו ובעיקר מגבלות כוחו , מעוצבים בהלכה התנאית , ובעקבותיה אצל אמוראי בבל , במתכונת הפרשה המקראית . בתחום ההלכה דוחים החכמים , לעתים במפורש ובוודאי במובלע , את שני המודלים האחרים של המלכות . הם מאמצים - תוך כדי פיתוח ועיצוב מחדש - את התפיסה השלישית , הגורסת כי המלכות 'לא בשמים היא . ' אמנם לפי רוב התנאים יש מצווה למנות מלך , ברם לדעתם הוא כפוף לתורה ולפרשניה המוסמכים : הסנהדרין . ...  To the book