סוגי מחקר בתרפיה במוסיקה

אין ספק שמשמעות המחקר נעוצה בתרומה שיש לו לעבודה הקלינית . עלינו לשאול אפוא איזה סוג מחקר מתאים לתרפיה במוסיקה ? האם כל סוגי המחקר המקובלים בדיסציפלינות המדעיות השונות הולמים את הדיסציפלינה שלנו ? האם , לדוגמה , סוגי המחקרים הנהוגים במדעים המדויקים יכולים לשמש גם אותנו ולסייע בגילוי משמעות ובהעמקת ההבנה של התהליך הטיפולי ? סקירת ספרות המחקר בתרפיה במוסיקה מעלה שרוב המחקרים שנעשו עד שנות השמונים המאוחרות הם מחקרים פוזיטיביסטיים , המתמקדים בהתנהגות הניתנת לצפייה ולמדידה במדדים פוזיטיביסטיים מקובלים . מחקרים אלה כתובים בלשון סטטיסטית , בשפת המחקר הכמותי , קני ( Kenny , 1989 ) מסבירה שאף כי סוג מחקר זה הוא הדומיננטי ביותר בשנים הללו , ממצאיו לא הצליחו לשקף שינויים משמעותיים שהתרחשו בטיפול במוסיקה בהשוואה לטיפולים קליניים אחרים באותה אוכלוסייה . יתרה מזו , תרפיסטים במוסיקה שנשאלו לגבי ההשפעה ומידת היעילות שיש למחקרים אלה על עבודתם , השיבו שאין שום קשר בין המחקרים לבין העבודה הקלינית שהם עושים . ובכל זאת , ניכר שהמבט הפוזיטיביסטי על המדע שלט במחקר התרפיה במוסיקה ובא לידי ביטוי באימוץ והתאמה ...  To the book