הזרם הפסיכואנליטי-ניאואנליטי (פסיכולוגיית המעמקים)

לעומת הביהביוריסטים , שהושפעו מן המעבדות של סוף המאה התשע עשרה , הפסיכולוגים של הזרם הפסיכואנליטי ניאואנליטי שאבו את רעיונותיהם מעבודתם הקלינית ומהצורך להבין צורות פתולוגיות של התנהגות ולשפר את בריאותו הנפשית של האדם . לעומת הביהביוריסטים שהתעלמו כליל מהתודעה ( consciousness ) בשל היותה פנימית וסובייקטיבית , אנשי פסיכולוגיית המעמקים העלו למודעות את המעמקים של הפסיכיקה האנושית במטרה להבינם ולהגיע לאינטגרציה של האישיות . אינטרוספקציה הוערכה כאמצעי חקירה יעיל של הלא מודע . רבים מהתיאורטיקנים המוקדמים של תנועה זו באירופה היו בראשית דרכם רופאים והתמחו גם בנוירולוגיה . פסיכולוגיית המעמקים נבנתה על התיאוריות של זיגמונד פרויד , ( 1939-1856 ) אבי הפסיכואנליזה . התיאוריה הפסיכולוגית שלו התמקדה בגורמים הלא מודעים של ההתנהגות ; ברמת התודעה הנמצאת מתחת לרמת המודעות . הוא האמין שההתנהגות נקבעת על ידי דחפים ואינסטינקטים , ושלהפרעות נפשיות יש שורשים היסטוריים בחיי האדם . הפסיכולוגיה של פרויד משקפת את הלכי הרוח והרעיונות העיקריים שרווחו באירופה בזמנו . היה זה זמן של התפתחויות חשובות במדעי הפיזיקה והבי...  To the book