" צר לי שעלי לחלוק על חברי השופטים . עוד יותר מצר אני על כך שבית משפט זה נקרא לעסוק זה עשרות בשנים בשאלת ' מיהו יהודי /? שאלה שביסודה אינה שפיטה כלל , בהיותה שאלה ' נקייה' של השקפת עולם שאין בכוחם של כלים משפטיים לפותרה . " באלו המלים פתח יצחק אנגלרד את דעת המיעוט שכתב באחת מאותן עתירות רבות שבהן נקרא בית המשפט להכריע בשאלה הגדולה ביותר שנותרה בלתי פתורה מאז כינונה של מדינת ישראל . שנותיה של המחלוקת העמוקה והחריפה בקרב הציבור היהודי בעולם כמו גם בישראל , הן כמניין שנות המדינה , ושורשיה נטועים בהיסטוריה רחוקה אף יותר . אם ציפה אנגלרד שהמחוקק ימצא את נוסחת הקסם שתמתן ולו במעט את השסע התהומי שנפער בשאלה זו , ובכך יפטור את בית המשפט העליון מלשוב ולעסוק בה פעם אחר פעם , הוא התבדה . פוליטיקאים מטבעם הרי אינם מסוגלים לגשר בין תפיסה תרבותית אוניברסלית לבין תפיסה חילונית לאומית , וכל אחת משתי אלה ממילא ניצבת בניגוד גמור לתפיסה הדתית על גווניה השונים . סוגיית היהדות - האם דת היא , לאום או תרבות , ואולי כל השלושה גם יחד - מורכבת וקשה להכרעה , ובכל דור ודור העדיפו הפוליטיקאים להותיר את תפוח האדמ...
To the book