רוחות העבר

1 בחיל ורעדה ךךך חשין על מפתנו של היכל הצדק . זה הרגע שלו חיכה , חלום חיים שהתגשם . כמו נער מאוהב הסתובב בימים הראשונים בבניין שעדיין עמד במקומו המקורי במגרש הרוסים , וכשחשב שאיש אינו מבחין בו היה מתפשט על פניו , כך לפתע ללא סיבה נראית לעין , חיוך רחב . הכל היו משוכנעים שחשין , מי שהתאכזב קשות מן הממסד ועשה שנים רבות כסנגור לוחמני , יעניק תגבור משמעותי לאגף הליברלי של המשכן ויתייצב לצדו של ברק כמוביל דרך וכאקטיביסט שיפוטי . מה רבה היתה ההפתעה כשהתברר שלחשין אין כל כוונה לעמוד בציפיות הללו . להיפך . היה לו חשבון פתוח עם ברק , ועד מהרה נראה שהוא מתכוון לפרוע אותו ולמצב את עצמו בבית המשפט כאופוזיציה מובהקת לאיש ולדרכו השיפוטית . לא היתה לו תפיסת עולם סדורה ואנליטית כמו זו של ברק , שרואה צעדים רבים קדימה ובא למשכן עם סדר יום ברור שלאורו הוא בוחן את הפסיקה . כמו בימיו בפרקליטות כך גם בבית המשפט ראה חשין רק את המקרה שמונח לפניו , מבלי לשקול את השלכות הרוחב הנובעות מחוות הדעת שהוא כותב . בנוסף לידע משפטי מופלג והשכלה כללית רחבה - ועל כך אין מחלוקת - הוא הביא אתו להיכל הקפוא גם רוח חדשה של רגש...  To the book