משנות קיפאון לתנופה בעבודה להשלמת הגוש הדרומי

מאז פתחה קבוצת רמת השומרון בתחילת 1943 את הגוש הדרומי של הקבה"ד ועד למחצית השנייה של שנת 1946 לא נקט הקבה"ד פעולה של ממש להשלים את הגוש הדרומי שלו , מסיבות הקשורות בסדרי עדיפויות בעבודת הקבה"ד בשל תנאי השעה ואופיה . מתחילת שנות ה 40 הוברר כי שיטת ההיאחזות היא הדרך שנוקטים המוסדות ביישובם של השטחים החדשים שרכשה הקק"ל . שיטה זו , שהיתה "היפוכו מן התוכן 44 הנתון במושג התיישבות , " שוב לא אפשרה התיישבות מלאה ביישוב קבע של כל הגרעין על פי תכנית משקית המצוידת בציוד מלא . עיקרה של השיטה החדשה היה השקעה מזערית בכל נקודת יישוב כדי להקים נקודות רבות ככל האפשר באמצעים המצומצמים שעמדו לרשות המוסדות . למעשה היתה ההיאחזות המשכה של "חומה ומגדל , " והיא גובשה במוסדות גם משום תנאי המלחמה והאמרת המחירים וגם בשל הצורך המדיני הדוחק לקנות אחיזה בשטחי אדמה שנרכשו או שעמדו להירכש . ההיאחזות לא היתה אלא התחלה של התיישבות — תקיעת יתד והקמת מחנה חלוץ בידי מספר מזערי של חברים , שאפשר להשיג מידה מינימלית של ביטחון ושל אפשרות קיום מן הקרקע או מן העבודה — ומכאן גם ההכרח לפלג את הקבוצות 45 המועמדות להתיישבות . גם ה...  To the book