פרק שנים עשר עסקאות בנכסים עתידיים ('דבר שלא בא לעולם')

מבוא בעידן המודרני חלקו הגדול של המסחר מתבצע בזכויות חוזיות , המגלמות התחייבויות בנוגע לפעולות עתידיות . המסחר בטובין כיום כרוך בדרך כלל בעסקאות בעניין טובין שעדיין אינם ברשותו של המוכר או שטרם יוצרו . כך הוא המצב בדרך כלל הן במסחר במוצרים מוחשיים הן במסחר האלקטרוני ( e-commerce ) המתנהל ברשת האינטרנט . במשפט העברי נפסק באופן עקרוני שאדם אינו יכול להקנות 'דבר שלא בא לעולם' ( להלן : דשלב " ל ) וכן 'דבר שאינו ברשותו . ' המסחר המודרני מאתגר אפוא את המשפט העברי ודורש דיון של הפוסקים בתוקפו ההלכתי . בפרקים הקודמים נוכחנו שקניין סיטומתא זכה אצל פוסקי ההלכה הראשונים והאחרונים לתפיסה מרחיבה , וכי נעשה בו שימוש כדי להעניק תוקף לדרכי קניין מגוונות שנהגו אצל הסוחרים . אולם האם ניתן לתת לדין סיטומתא פרשנות מרחיבה עוד יותר , ולתת תוקף למנהג גם בנושאים אחרים הנוגעים לדיני הקניין מלבד דרכי הקניין ? השאלה שבבסיס דיוננו היא אם במקום שנהגו להקנות במצבים שלפי דיני הקניין הרגילים הדבר אינו אפשרי - והדוגמה שבה יעסוק פרק זה : כאשר נהגו להקנות דבר שלא בא לעולם - בכל זאת יש תוקף לקניין מכוח דין סיטומתא . במיל...  To the book